לחיות כל יום כפי שהוא שנה טובה

ראש השנה תמיד היה יום החלטות חדשות לשנה החדשה. הייתי מחליטה המון החלטות, ומפרה את כולן תוך שבוע. מובן מאליו, ״שהירידה במשקל״ תמיד היתה בראש הרשימה. נשמע מוכר? בטוחה שגם אצלך. הרגיש לי שכל החיים אני בזה. מתי אוכלים? מה אוכלים? כמה אוכלים? למה אכלתי? מה אני אעשה? מתי אהיה רזה? כי רזה זה מצליחה. רזה זה יפה ורזה זאת הנורמה… העיסוק בזה הפך את חיי ״לבלתי שפויים״. עד כדי כך,  בכל שנה הייתי כותבת מכתב עם תפילה אלוהים קח ממני את תאוות האכילה ותאוות הקניות. די לא יכולה יותר לקנות ולא יכולה להיות עסוקה כל הזמן באוכל.. כמה אפשר??? הרגיש לי כאילו כולם נורמלים ורק אני הלא שפויה. כשאני מחליטה להתנהג בצורה מסוימת אני שוב מפעילה לשיטה לגבי הדברים החשובים ביותר בחיי. הדבר הופך אותי מיד לפגיעה, משום שאם אני לוקחת את חיי לידי, פירושו שאני מרפה מידו של אלוהים. כשאני נוטלת את השליטה מאלוהים, ״ההחלמה שלי בסיכון״. התוכנית שלי מתחילה להיפרם בקצוות. הימנעות רגשית וגופנית הופכות להיות חמקניות יותר, ככל שאני מתאמצת יותר להיאחז בהן. זוהי מחזוריות שאני מכירה היטב. ככל שהייתי מרוכזת בזה כך האובססיה הפכה לעמוקה וקשה להרפות ממנה. ככל שהבנתי שאלוהים הוא זה שיחליף כל תלות בחיי כך נהיה שקט יותר.

אני חכמה עכשיו, אחרי שעברתי את 12 הצעדים להתעוררות רוחנית.

אני יודעת שיש לי אפשרות לבחור אחרת:

קודם כל, אני לא צריכה לתת חשיבות כה רבה לראש השנה בהקשר לתוצאות,הצלחות,מה יהיה… מלבד שזה חג חשוב וערכי ונותנים בו ״דין וחשבון״ בעיקר לעצמנו שנאפשר לתת דין וחשבון לבורא(:. כדאי לעסוק יותר במה אלוהים מבקש ורוצה ממני.  ולא חייבת לתכנן ולכתוב תוכניות והגדרות איך אני צריכה להיות השנה. ראש השנה הוא חג כמו כל החגים עם חלון בזמן רוחני גדול יותר ממה שאנחנו חושבים. בקבלה אומרים שזה חלון בזמן להתעורר רוחנית ולא לתכנן תוכניות. הרי לאלוהים יש תוכנית ברורה אז למה לי לקחת לו את העבודה?.. אני יכולה לבחור איך לחגוג את השנה בלי בולמוס אכילה של כל ה״דברים הטובים״ שכולם מביאים? או לבחור שהשנה אני בוחרת בנשמה הגבוהה שלא צריכה ״לטעום״ מהכל. הכל בסדר…אני יכולה פשוט לציין שהשנה היוצאת מסתיימת ושנה חדשה מתחילה. אני מקדישה רגע להודות לבורא עולם על כל מה שעשה עבורי בשנה החולפת זהו זמן טוב לערוך רשימת תודות. אני זוכרת את שנה שעברה שחשבתי מה לא הספקתי ואיזה כישלונות היו לי .(לא הם לא כישלונות הם צמיחה מדהימה). כמה תכנונים, איך אני אצליח יותר בשנה הבאה. הפעם יש ביכולתי להתעכב על הדברים הטובים, ולהיות אסירת תודה עליהם. ויש הרבה על מה!!!

מצאי לך על מה את אסירת תודה. זכרי שאסירות תודה היא מזון לנפש שבהחלט משפר לנו את חווית הקיום. אפילו אם אנחנו רעבים, אסירות התודה עוזרת לנו כך שהרעב לא יפעיל אותנו בכפייתיות, שלא ימשוך אותנו למשהו קיצוני או ״שיפיל״ אותנו מבחינת ההרגשה.

אפשר להיות באסירות תודה לעצמנו, במיוחד בתחילת דרך השינוי, בעיקר אם אנחנו נמצאים במצוקה, שקשורה אליה חווית חוסר קיומי עמוקה עם מרכיב של הערכה עצמית נמוכה, אסירות תודה לעצמנו היא שינוי מרענן. הענווה מתפתחת בהדרגה תביא אותנו בהמשך לעזוב את עצמנו. *מתוך הספר 12 הכלים צעדים של שינוי של נתי רונאל

החלטה נוספת, במקום לנסח החלטות ריקות מתוכן כגון ״לרדת במשקל״ להיות נחמדה יותר, להיות אהובה, להיות ראויה ל…, שיהיה לי יותר כסף. חידשתי את המחויבות שלי לתוכנית, לבורא עולם ולשני עשר הצעדים שעוזרים לחיות את חיי כפי שהם אמורים להיות. כשאני בתוך הצעדים אני מבינה שכל יום הוא יום חדש וכל יום הוא יום של שינוי פנימי…

השנה אם מישהו ישאל אותי אלו החלטות קיבלתי, אוכל לחייך ולומר: קיבלתי החלטה אחת, והיא לא לקבל החלטות. אני יכולה להתייחס לשנה החדשה על ידי כך שאעשה מה שהבורא מתכנן עבורי. אין שום דרך לדעת, מה צופן עבורי והיום אני אסירת תודה על כך, אני נהנית לחיות את היום כמות שהוא.

על:

הדמעות

הצחוק

האהבה

ואני כל כך שמחה להשאיר את היתר לאלוהים – יש לי שקט…

שנה חדשה טובה עם נכונות למסור לבורא את הרצונות, החשקים, התאוות ובעיקר את מה ״שאמור להיות״ יהיה מה שצריך להיות בין אם נדאג לבין אם לא…

מאחלת מכל הלב, שהשנה תחיו כל יום ביומו. שתתחברו למהות האלוקית ותלכו בדרך הרוח היא טובה… שתנשמו ותחוו את חייכם כפי שהבורא רוצה בשמחה,בבריאות ובשפע.

באהבה גדולה כוכבה – ישות רוחנית שעוברת דרך מסע שנקרא החיים

תודה לכל מי שעבר את הדרך בשנה הקודמת וברוכים תהיו לאלה שהצטרפו אלי לשנה החדשה אמן