מחפשת משמעות

זה קרה ב2008, הייתי בת 36 (גיל השאלות המהותיות לפני ״לידת תודעת הרוח״ כשהתחלתי לחפש ״משמעות לקיומי״ לא באמת קראתי לזה ככה. קראתי לזה דיכאון, פחד, נמאס לי מהחיים, לכאורה יש הכל ואין כלום. כשעבדתי בעבודה טובה אחרי קידום משמעותי. שלושה ילדים, בית חביב, בעל חמוד ומתוק שסובל בשקט את השטויות שלי. כל הזמן שאלתי שאלות
מה זהו. אלה החיים עובדים 5-8. בשביל זה באתי לעולם? להביא ילדים? לבנות בית? למצוא עבודה? הרגשתי חוסר פנימי עמוק. שהיום אני יודעת שהוא נקרא ״הבור השחור״ לא הצלחתי ליישם דברים, לא רציתי להיפגש עם חברים, לא רציתי לחיות!! הרגשתי שהחיים גדולים עלי.. ואז התחלתי לחפש כל דבר שיכול לתת לי תשובה.

כשהתחלתי לחקור באמת מה עובר עלי, מה אני יכולה לעשות אחרת. נחשפתי לספר, האדם מחפש משמעות של ויקטור פרנקל (פסיכיאטר ונוירולוג).

ויקטור פרנקל טוען, שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא שעמום.
זה מה שחוויתי שעמום וריק קיומי. אומרים שמחלת ההתמכרות מתחילה בילדות עם ״שממה רגשית״ לא באמת שאלו אותי שאלות בילדות. לכאורה הייתה משפחה נהדרת ויש בה הכל, חום ואהבה ובעיקר אוכל טוב. אך לא באמת שיתוף של חוויות רגשיות או התענינות מה קורה איתי. כשהחלה ״ההתמכרות״ לקניות ואוכל , תשומת לב. זה היה המענה לשעמום ולריק הקיומי. היום אני יודעת לשים את האצבע מתי זה התחיל. כשהתחלתי ללמוד את שנים עשר הצעדים, הבנתי כמה השיעמום גורמת לנו להתמכרות חיצונית.

על פי תפיסתו של פרנקל, הדחף העמוק ביותר של האדם, או יותר נכון הרצון העמוק ביותר, הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, והבנה זו היא היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו.

פרנקל כאן קושר בין השאיפה למשמעות לבין האגו, לכאורה רק דרך האגו הרציונלי בני האדם יכולים לתפוס את משמעות קיומם וחייהם ולתת סיבה אמיתית לקיום העצמי שלהם.

ויקטור פרנקל נוירולוג ופסיכאטר והתמכרויות: עפ״י גישת הלוגו (משמעות)– תרפיה(טיפול) – שאיפה למשמעות
אדלר טוען, שהאדם שואף לכוח. ואילו זיגמונד פרויד טוען, שהאדם שואף להנאה.

גם פרנקל וגם שיטת 12 הצעדים, רואים את הפיתרון, היכולת של האדם לצאת מריכוז עצמי, להיות בקשר עם מכורים אחרים, להעביר את הבשורה למכור שעודנו סובל, לסייע למכור בכל צורה, בעבודה, רגשית, נפשית, רוחנית, משפחתית, ולהפוך את הנתינה לדרך חיים.

פרנקל ראה את התסכול של חוסר המשמעות של העידן החדש שיצרו תירבותו של האדם ושקיעת המסורות והדת. אחד המשפטים המרכזיים בהגותו של פרנקל היה משפט של ניטשה:

ויקטור פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת חוסר משמעות שהוא מכנה בשם ״ריק קיומי״, .(״הבור השחור״). שהסימפטום הראשי שלה הוא שעמום. תחושה שבאה לידי ביטוי לפי פרנקל

במשולש:

דיכאון (פחדים וחרדות)

 

תוקפנות (טינות וכעסים)                       והתמכרות (תשוקות,תאוות)

 

אותו ריק קיומי גורם לרוב הצרות הרוחניות והבעיות הנפשיות. פרנקל טוען שהאדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, אליו יוכל להתכוון, ושלקראתו יוכל לחתור, ובו יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יגלה את הוויתו האנושית האמיתית, ורוב הבעיות שליוו אותו יפתרו.

שיטת 12 הצעדים מראה את הפיתרון, היכולת של האדם לצאת מריכוז עצמי, להיות בקשר עם אנשים אחרים לעזור לאנשים אחרים ״אהבת לרעך כמוך״ להעביר את התובנות לאחרים. כדי שנביא תועלת לאחרים, כך נוכל לצאת מעצמנו ולא נהיה בריכוז עצמי.

אדם שיש לו משמעות ומטרה בחייו יצליח להתמודד עם הבעיות או הקשיים שיש לו בדרך. אך אדם שהוא חסר מטרה, ושאין לו משמעות, שהוא לא לוקח אחריות על החיים. יוכל להגיע למצבי ייאוש וחוסר טעם בחיים.

כך מגיעים להתמכרויות קניות, אוכל, מין, מע׳ יחסים, סמים, הימורים.. כי אנשים שאין להם משמעות מוצאים את זה בעזרים חיצוניים.

כבני אדם אנו רודפים אחר העונג, כוח, כסף ויותר מזה, אנו הופכים את זה למטרה עליונה וממכרת.

בתוכנית שנים עשר הצעדים, יש סמכות אחת והיא אלוהים. אלוהים אוהב אותנו כפי שאנחנו. לנו אין שליטה בכל. כשאנחנו חסרי אונים, אנחנו מבינים שיש משהו שהוא חזק מאיתנו.

עפ״י ויקטור פרנקל יש יסודות עיקריים.

משמעות החיים:

משמעות פנימית. משמעות שהאדם צריך למצוא ולא להמציא. החיים הם סוד גדול שצריך לפענח אותם. לפי ערכים יצירתיים לדוגמא אני מצאתי את העבודה שהפכתי לשליחות. כל הזמן חיפשתי שיקדמו אותי ,שיעריכו אותי. עד שהתפטרתי אחרי 16 שנה בעבודה הראשונה ולאחר מכן 6 שנות עבודה בחברת הייטק נחשקת. מצאתי את השליחות לעזור לאחרים דרך התובנות, הניסיון ובעיקר הדרך שעברתי.

ערכים חוויתיים:

לוקחת מהעולם חוויות בכל מקום שאני נמצאת. מרגישה אהובה ואוהבת את היקום.

ערכים התייחסותיים:

אני מוצאת משמעות איפה אני ביחס לעולם.

 

דרך שילוש הטרגי:

אשם

סבל                        מוות

שאיפה למשמעות:

 אדם שמוצא משמעות שביקש מוכן לסבול, להקריב ״קורבנות״ לוותר על דפוסי התנהגות שלא משרתים אותו יותר. לדוגמא, רצון שיראו אותי ולעמוד על במה גדולה. הייתי צריכה לוותר על מחיאות הכפיים, לוותר לעמוד על במה על מנת למצוא משמעות עמוקה יותר. שאני באה ללמד אחרים מתוך צורך של אחרים ולא שלי. אדם חסר משמעות מאבד את עצמו עם התמכרויות חשקים, דחפים ויצרים חיצוניים.

חירות הרצון :

כשאנחנו בריכוז עצמי. אין לנו באמת חירות ואין באמת חופשיות.

יסוד משמעותי בהתמכרות הוא, תסכול קיומי – זה תסכול מחוסר שאיפה למשמעות. או חוסר סיפוק שהאדם מרגיש שהוא לא ממצא את הפוטנציאל שלו.

היום האדם המודרני מרגיש ריק קיומי בגלל חוסר. האדם לא באמת יודע מה רצונו האמיתי והוא מרגיש שהוא נמצא בריק קיומי שהתסמין הכי בולט שלו הוא השעמום.

באמצעות המעשים של האדם אנחנו מבינים מהו פשר החיים. בהתנסות וחוויה של ערך או סבל. לא האדם שואל לפשר החיים, אלא החיים שואלים אותו. וזה מתגלה אך ורק ע״י מעשים!

לוגותרפיה, מבוססות על ההנחה שיש בכוחות של האדם, ובכוחם של אחרים, לעזור לו לצאת מסבך נפשי מתוך התודעה העצמית שלו ובשל העצמאות והחופש להעניק משמעות לחיים, כמעט כל הקשר נסיבתי. ויקיפדיה

תפקידו של האדם למצוא את המשמעות הייחודית לו, וכי ברגע שאדם מניח לשאלת הישרדותו הפיזית, תעלנה עבורו השאלות: מדוע אני קיים? מהי תכלית קיומי? מה המטרה של החיים, ומה הטעם בחיים? שאלת ה’משמעות’ בעיניו, היא השאלה המרכזית במוטיבציה של האדם (לעומת עקרון העונג של פרויד, או השאיפה לשליטה ולכוח, של אדלר) (פראנקל, 1970).

פרנקל הדגיש כי לאדם ממד נוסף מעבר לממד הפיזי-נפזי, והוא הממד הרוחני, הממד שמסייע לו לכוון עצמו ולשאוף למציאת משמעות. הממד הרוחני בלוגותרפיה מדומה קופסה סודית שמוחבאת בתוכנו , מאחר והוא מכיל את כל המשאבים היקרים של רוח האדם, אשר ניתן לגייסם על ידי היחיד, כדי להתגבר באמצעותם על מחלות וטראומות שהחיים עלולים להביא לנו,

בקופסא הסודית נמצאים כמה מרכיבים, בניהם:

• הרצון או השאיפה שלנו למשמעות
• המטרות והיעדים בחיינו,
• הרעיונות והאידיאלים שלנו,
• יכולת האהבה
• המצפון שלנו
• מחוייבות לתפקידים
• האחריות שלנו
• היצירתיות
• הדמיון וחוש ההומור שלנו
• המודעות למוות ולאי הקיום (גוומן 1999)

הצורך במציאת משמעות קיים לנוכח קיומן של תחושות חרדה, רגשי אשמה, ואובדן תקווה, שהם חלק מההוויה הקיומית, המקבלת משנה תוקף, כאשר אדם נחשף לאיום של מחלה מסכנת חיים (יאלום,2011) .
הגישה הלוגוטרפיה מעודדת את האדם להתבונן ולחקור את חייו במונחים של בחירות משמעותיות. כמו כן האנתרופוספיה מעודדת לחקור את חיי האדם מתוך אירועי החיים וללמוד מהם.

גישת שנים עשר הצעדים, מעודדת שיפור והעלאת איכות חיים רוחנית ומעשית של האדם, והפחתת מצוקה נפשית.

אל תשארי לבד!

אם את מרגישה בחוסר משמעות שמלווים בתחושות חרדה, רגשי אשמה ואובדן תקווה. יש לך מקום איתנו בקבוצה. קבוצת שנים עשר הצעדים ללמוד ולהתפתח רוחנית

מזמינה אותך לחקור ולהתבונן על חייך וללמוד מהם.

ההפניה בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד. אם זה מדבר גם אלייך אתה מוזמן באהבה תמיד.