פגישה עם הרוע

אירוע ביוגרפי שקרה

בתקופת הילדות, הייתי בת 15 אני וחברה שלי הכרחנו ילדה להביא לנו כסף וסנדוויץ' כל יום לכיתה. השתמשנו בכוח, לא באלימות אך באיומים שאם היא לא תדאג להביא לנו כסף נחרים או נרביץ לה. התוצאה הייתה לאיומים האלו, היא הביאה את מה שרצינו. (לא יודעת מהי הסיבה "ההגיונית") כשאני כותבת את זה הלב מחסיר פעימה שעשיתי את זה. בבית שבו גדלתי לא היו עם אמצעים אך לא בעוני חלילה היה בו אהבה חום ואוכל. אמא שלי לא החסירה כלום. בעבר זה היה נראה כסף קל שדרשנו מהילדה. הרגשנו התעלות וכוח מולה. התעלות וכח הם רגשות מאד חזקים שיכולים להעיד על התגשמות קודמת. אלה רגשות שאני מכירה בהם מהעבר הרחוק. כנראה לא מגילגול נוכחי.

בחקירה הביוגרפית (טיפול רוחני-תודעתי) גיליתי' שהייתי בעלת אמצעים ועם כוח. חייבת לציין שעד לא מזמן פחדתי מאנשים עם מעמד וכוח. ידעתי כמה כח יש לאנשים עם מעמד וכסף. הם הפחידו אותי כי בתפיסה שלי הם היו החזקים ואני החלשה מתוך האירוע הזה יכולה באמת לעלות ישות מאינקרנציה (חיים קודמים) , במיוחד כשזה לא תאם את המצב האמיתי בבית, בו לא היה חסר כלום. זה לא ישב על חוסר פיזי אלא על שימוש בכח אותו הכרתי בעברי הגלגולי.

החברה, הייתה הישות שצריכה להכיר לי את "חלקי הצל" הפנימיים שלי. כי בבית הייתי מלאך, ילדה טובה, מרצה שעושה מה שאומרים לה.

תפקיד החברה בחיי, היה להראות לי את הרוע כגניבה, בריונות, מופרעות, היא הייתה המוציאה לפועל.

ואלו הם נפלאות  ההיררכיה הראשונה (ישויות מסוימות, הנמצאות על מנת לקשר בין האינקרנציות ולהשגיח על התהליך של האינדיבידואל מאינקרנציה (חיים קודמים )אחת לשנייה? שהפגישה בנינו על מנת להראות לי את הישות שקיימת בתוכי.

בעזרת מחקר רוחני והכוח להתבונן לאחור לזמנים מוקדמים יותר, יתגלה שאין זה כה חסר משמעות להאמין בקשר שכזה.

מתוך הספר מקור הסבל והרוע של שטיינר. עמ' 10, הרצאה ראשונה

הכוחנית, אגרסיבית, בריונית, מופרעת, מסתירה, משקרת, שיכולה להשפיע לרעה על אחרים.

בתהליך הדרגתי ואיטי, גיליתי את הישות הכוחנית שאני פוחדת לפגוש. ובכל פעם שעולה סיטואציה שגורמת לי לשקר, להסתיר, להתנהג בבריונות. הייתי "בורחת לקניות" הייתי בורחת "לאכול כי מגיע לי". הפחד לפגוש את הישות הזאת יצר אצלי חלל ריק. חלל של פחד מלהתמודד עם רגש.

לפגוש את הרוע והכיעור בתוכנו, זה להעניק להם מקום שגם הם קיימים בתוכנו. לא רק הטוב המלאכי.

אנחנו מורכבים מחלקי צל וחלקי אור. אם רק נדע להשתמש בהם בתבונה ולהפריד את חלקי הצל מאיתנו. החיים יראו אחרת.

גיליתי ש"הפצע" בתוכי הוא גם הרוע שלי. הסתרה, שקר וכוחניות.

בכל פעם אני צריכה לנצח את הישות המאוד חזקה בתוכי!

ניצחון עילאי , ניצחון הכוחות והדחפים העילאיים שלי

באנתרופוסופיה שטיינר, מדבר על לוציפר כוח הנגד שעוזר ליפת נפש, העוזרת המקדמת להתקיים ולהגיד לה אין רוע והכל טוב. זה שלא מסכים לפגוש את החלק המכוער.

לפגוש את הישות בתוכנו, זה חלק מההתפתחות.

היום, בכל פעם שמתקיימת סיטואציה שמפגישה אותי עם הכוחנית שמסתירה, אני לא נבהלת. אני נותנת לה מקום, מסתכלת לה בעיניים ולא מעיפה אותה. אלא מתבוננת ואומרת לה את יכולה ללכת. אני יותר חזקה ממך!!!

וכך זה נעשה – הניצחון הפרטי שלי על ישות מאוד חזקה בתוכי, שלא משרתת אותי יותר. אין צורך להיות בכוחניות.

על מנת להשתחרר לחופשי, עלייך למצוא את הישות "הרעה"  בתוכך. ככל שתכירי את הרוע בתוכך, כך תעמדי בכל סיטואציה שמגיעה אלייך.

 שאלי את עצמך,

מה החלל הריק שאת מבקשת למלא?

את מי את לא מוכנה לפגוש?

איזה רגש את לא מוכנה לפגוש?

איזה רגש את הודפת עכשיו?

בכל אדם קיים הרוע. כי ללא הרוע לא יהיה הטוב. כך הבורא החליט שכל אדם חייב לדעת את הרוע שלו על מנת לתקן ולהיות באמת ובטוב.

כולי תקווה שדרכינו ישתלבו יחד. ויחד נזהה מה הוא החלל הריק שאת מבקשת למלא?

שלך, כוכבה